חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם (בראשית ג, כב)

תוכן

ט"ו שבט תש"ה
ופירש אאמו"ר, אולי יקח מבחינת חסדים מכוסים שהוא בחי' מחזה ולמעלה, שבזה יש הספקה גמירא, ועל ידי זה לא יתקן את החטא של עץ הדעת שהוא בחי' מחזה ולמטה. נמצא לפי"ז שעץ החיים נק' בחי' מחזה ולמעלה, ששם חסדים מכוסים.
ונראה לי לפי זה לפרש מה שאנו אומרים: 'חיים שיש בהם יראת שמים, וחיים שיש בהם יראת חטא'. וההפרש ביניהם פירש אאמו"ר, שמה שהוא לוקח החיים הוא מחמת יראת חטא, היינו שאין לו עצה אחרת. ויראת שמים נק' שיש לו עצה אחרת, היינו שאפילו לא יקח הבחינה הזו, גם כן לא יחטא, ומכל מקום הוא בוחר בזה מטעם יראת ה'.
ואפשר לומר לפי זה, שבחינת חסדים מכוסים הוא בחי' קטנות, וזהו דוקא בעת שאין לו עצה אחרת. אבל בזמן שהוא משיג את החסדים המגולים מבחי' רחל, אזי גם בחי' לאה שהיא חסדים מכוסים נקראת בחי' ג"ר וגדלות. וזה נקרא יראת שמים, היינו שיש לו מבחינת חסדים מגולים, ומכל מקום הוא בוחר בחסדים מכוסים. נמצא שיש ב' בחינות חסדים מכוסים: א) בזמן שאין לו בחי' רחל, אזי נקרא בחי' ו"ק. ב) בזמן שיש לו בחי' רחל, אזי נקרא בחי' לאה, [שנחשב] לג"ר.